בג"צ
בית המשפט העליון
|
9576-04-א'
14/11/2004
|
בפני השופט:
1. דורית ביניש 2. מרים נאור 3. יהונתן עדיאל
|
- נגד - |
התובע:
1. סמאהר ראפע חסן אלסאנע 2. מחרוס חסן עלי דיראוי 3. בהאא אלסאנע
עו"ד צבי ששון
|
הנתבע:
שר הפנים
|
פסק-דין |
השופטת מ' נאור:
בעתירה זו, למתן מעמד של אזרח, לשם איחוד משפחות, לתושב האזור הנשוי לאזרחית ישראל ולצו ביניים המונע את גירוש העותר לאזור, נטען, בין היתר, כי חיי העותר יהיו בסכנה אם יגורש לאזור, כי מנגנוני הבטחון הפלסטיניים חושדים בו כמשתף פעולה עם ישראל. העותרים הפנו להליך קודם בעניינם (בג"צ 6331/02) שבו טענה המדינה להתנגדות גורמי בטחון בישראל לשהות העותר בישראל. העותרים צירפו לעתירה הנוכחית מכתב מצה"ל, ממנו עולה, לכאורה, כי אין מניעה לכניסת העותר לישראל.
ביום 24.10.2004 הוריתי על צו ביניים דביניים האוסר על גירוש העותר; כן הוריתי על תגובה לבקשה לצו ביניים. בתגובתה, ביקשה המדינה את ביטול צו הביניים ואת דחיית העתירה. המדינה טוענת, בין היתר, כי העותר מעולם לא פנה לועדת המאוימים, כי הוא לא פירט טענותיו בענין הסכנה הצפויה לו וכי אין אינדיקציה לכך שהוא יימצא בסכנה באזור. כן הפנתה המדינה להודעה המוסכמת של הצדדים בבג"צ 6331/02, בה חזר העותר מעתירתו, לפיה התחייב העותר לעזוב את ישראל עד יום 29.12.2002. עוד טוענת המדינה כי העותר לא ציין כלל סכנה הנשקפת לו, בעתירה שהגיש לאחרונה בבית המשפט לענינים מינהליים, אף היא בענין מעמד בישראל. לטענת המדינה, המכתב מצה"ל שצורף לעתירה בטעות יסודו והתנגדות גורמי בטחון בישראל לשהות העותר בישראל בעינה עומדת. לגופה של העתירה נטען, כי דינה להידחות לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.2002 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג - 2003.
ביום 1.11.2004, הגיש העותר בקשה לעכב הכרעה בבקשת המדינה למשך חמישה ימים בכדי לאפשר לעותרים להגיש תצהיר. בתצהיר שהוגש נטען, בין היתר, כי גורמי בטחון של ישראל הזמינו אותו לשתף פעולה עם ישראל וכאשר לא הסכים להגיע לפגישה ללא הזמנה בכתב, החליטו גורמי בטחון אלה להתנכל לו ולטעון כי הוא מהווה סכנה בטחונית.
דין העתירה להידחות על הסף. לעותר, שהתחתן עם העותרת ביולי 2002, לא ניתן להעניק סעד של אזרחות לשם איחוד משפחות; זאת, לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.2002 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. תוקפו של החוק האמור הוארך, לאחרונה, בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)(הארכת תוקף החוק), התשס"ד - 2004, עד ליום 5.2.2005. יחד עם זאת, שמורה לעותרים זכותם לשוב ולפנות לבית-המשפט, ככל שתהא להם עילה לכך, לאחר הינתן פסק-דין בעתירות העקרוניות שעניינן חוקיות החלטת הממשלה וחוקתיות החוק האמור (בג"צ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שר הפנים ואח' ועתירות קשורות).
העתירה נדחית, בכפוף לכך שצו הביניים יעמוד בתוקפו למשך 21 יום, בכדי לאפשר לעותר לפנות לוועדת המאוימים ולאחר שפנה, לפנות, במידת הצורך, לבית משפט זה בעתירה בענין היותו משתף פעולה (ולא בענין איחוד משפחות).
העותר יצרף העתק החלטה זו לפנייתו לועדת המאוימים ולפניותיו העתידיות לבתי משפט בענין מעמדו בישראל, ככל שיוגשו.
ניתן היום, א' כסלו, תשס"ה (14.11.2004).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. הג